בן ישראל ווילמה. נולד ביום כ"ד בטבת תרפ"א (3.1.1921) בברלין, בירת-גרמניה. עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1934 והצטרף לתנועת "השומר הצעיר" בשנת 1937. באותה שנה התחיל את לימודיו בבית-הספר החקלאי במקוה-ישראל. בסיימו את לימודיו שם עשה שנה של הכשרה במשמר-העמק ובמרחביה עם גרעין "חוליות". משנת 1938 היה חבר ה"הגנה". בשלהי שנת 1940 היה בין מייסדי קיבוץ להבות בכרכור. בנובמבר 1945 היה בפלוגת-ההיאחזות הראשונה של קיבוץ להבות-הבשן בגליל. השתתף במלחמת-הקוממיות וכתום המלחמה התחיל עובד בענפי-חקלאות שונים. אך בשנות-חייו האחרונות התמסר לענף גידול הבקר לבשר. איש-עמל היה שאהב את עבודתו ואדמתו. לא בגדולות היה מהלך ותמיד הסתפק במועט, האמין באדם ובלבו שכן הבטחון, כי השלום בוא יבוא. הוא שירת בהגנה המרחבית ובפיקוד העורף ובאחד הימים,  יום י"ד בשבט תשי"ט (23.1.1959), ארבו לו חיילים סורים ובשעת מילוי תפקידו נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בלהבות-הבשן. קיבוצו הוציא חוברת לזכרו בשם "יעקב".